מתים מפחד – כל הדרכים והשיטות להתגבר על חרדות מטיפולים דנטליים!

הביקור אצל רופא השיניים אינו חוויה נעימה לאף אחד מאיתנו. אולם עבור כ-55% – 5% מהאוכלוסייה המערבית, כך לפי מחקרים רבים שנעשו בתחום, מדובר בחוויה ממש מבעיתה. עד כדי כך, שהם נמנעים עד כמה שאפשר מביקור אצל רופא השיניים. הם יגיעו לטיפול רק כאשר הכאבים יהיו בלתי נסבלים, ואפילו המחשבה על הצורך בביקור אצל הרופא תגרום להם מצוקה אמיתית.

אלו הם הסובלים מ- “דנטופוביה“, שהיא חרדה מוגזמת ולא רציונלית מרופאי שיניים ומטיפולים במסגרת רפואת שיניים, הנולדת לרוב כתוצאה מחוויה טראומטית דנטלית. הסובלים מדנטופוביה מאופיינים על ידי פחד מוגזם ולא הגיוני מאובייקט או סיטואציה הקשורים בביקור אצל רופא השיניים: יש החרדים מהרופא עצמו, לעומת אחרים החוששים מהטיפול. יש הפוחדים מהמחט, בעוד אצל אחרים הפחד נגרם כתגובה למקדח הרופא ואפילו יש החרדים כשהם רואים תמונת שיניים. ילדים מושפעים לעתים קרובות מחששות ההורים לטיפולים הדנטליים.

פחד זה מביא לתגובת חרדה מידית בעת החשיפה לגירוי המפחיד, ואפילו התקף פאניקה. הסובלים מדנטופוביה מבינים כי חששם הוא מוגזם או לא הגיוני ולמרות זאת, עושים כמיטב יכולתם להימנע מהמצב גורם החרדה ולא להגיע לביקור אצל הרופא. בכך הם פוגעים לעיתים רבות בתפקודם היומיומי. אבל לא צריך להיכנע לפחד, כיוון שישנן מספר דרכים, פסיכולוגיות או תרופתיות שנועדו להקל על המצוקה.

הפתרון הפשוט ביותר הוא הימנעות: החל מגיל צעיר, ההורים צריכים להדגים התייחסות לא חרדתית לביקור אצל רופא השיניים, שאינה מלווה באמוציות מיותרות. הם צריכים להתייחס לביקור כמו לכל אירוע שגרתי אחר, על מנת שלא לנטוע בילד חששות שלא לצורך. ההורה צריך לחשוף את הילד לאווירת המרפאה, הריחות והצלילים המיוחדים, וכמובן לבחור ברופא מותאם לילדים. הכל, על מנת להבהיר שהשד אינו נורא כל כך. אולם אם כבר קיימות חרדות, הדרכים הקלות יותר הן הדרכים הפסיכולוגיות: אצל ילדים בולט השימוש בדמיון מודרך ובדה-סנסיטיזציה.

  1. דמיון מודרך – תהליך של שימוש בסיפור המביא את המטופל למקום רגוע וכך גורם להסתת הפחד לנתיב אחר.
  2. דה-סנסיטיזציה – תהליך ארוך יחסית, הכרוך במספר פגישות, ולכן לא מבוצע על ידי רוב הרופאים, ובשל עלותו הגבוהה יחסית (חיוב לפי כל פגישה), גם הורים רבים לא מעוניינים לבצעו. מדובר ב הורדה הדרגתית של רמת החרדה אצל הילד , על ידי חשיפתו, בכ- 5-7 פגישות (בהתאם לצורך הילד) ובאווירה נעימה, למרפאה ולטיפול הרפואי. כך למשל, נחשף הילד בפגישה הראשונה למרפאה ולריחות שלה, בפגישה השנייה כבר ילמד להכיר את המכשירים השונים וצליליהם, וכך הלאה, עד שהילד מרגיש לגמרי בטוח ונינוח.
  3. היפנוזה – שיטה המופעלת על ידי מספר מצומצם של רופאי שיניים שעברו קורס השתלמות מיוחד באקדמיה, המכשיר אותם להפנט. ההיפנוזה מביאה את הפציינט לרמת הכרה אחרת, הגורמת לו כאילו “להתנתק” מגופו עד שאינו חש כלל בתחושת כאב, וניתן לטפל בו גם ללא הרדמה.
  4. Resperate – מכשיר הפועל על הורדת קצב הנשימה האופייני לרמת חרדה גבוהה (כ- 30 נשימות בדקה) לרמה נמוכה מהנורמה (12-20 נשימות בדקה). ה- Resperate, המצאה ישראלית, נועד במקור לטיפול בהורדת לחץ דם, ובכל הוא היחיד בעולם שזה לאישור ה- FDA. אולם כשהבחינו רופאי השיניים ביכולתו להוריד את רמת החרדה, אימצוהו בחום. המכשיר מוצמד לחזה המטופל ומודד את קצב עליית בית החזה ולכן מספר הנשימות. בהתאם לכך, מושמעת באוזניות לפציינט, מוסיקה מיוחדת המותאמת לשאיפה ואחרת המותאמת לנשיפה. קצב המוסיקה מתחיל מן הרמה החרדתית של הנשימות, ומורידן לאט לאט עד לרמת רגיעה של כ- 10 נשימות, שהן גם עמוקות יותר, לדקה. עם זאת, למרות פשטות הטיפול ויעילותו, רוב רופאי השיניים אינם מכירים את המכשיר.

לצד האמצעים הפסיכולוגיים להורדת החרדה, קיימים כמובן גם אמצעים תרופתיים, המיועדים למטופלים הסובלים מרמות חרדה שונות, מקלה לחמורה:

הראשון והקל ביותר הוא השיטה הידועה והמקובלת, הפועלת ברפואת השיניים מזה שנים רבות – גז הצחוק. הגז, N2O (“ניטרוס אוקסייד” או בקיצור “ניטרוס”) הומצא בתחילה לשימוש בידורי בקרקס, משפיע על המוח ומסייע לפציינט להגיע למצב של נינוחות ואף, כשמו כן הוא, לצחוק. אחריו, ורק בהוראת רופא מטפל ובאמצעות מרשם יהיה מתן תרופות הרגעה כגון ואליום , כטיפול מקדים לביקור אצל הרופא.

סדציה, שהיא טשטוש מקדים באמצעות נר או זריקה תהיה האמצעי התרופתי השלישי ברשימה, לאנשים חרדתיים יותר.

והאחרונים ובעלי רמת החרדה החמורה מכולם, ידרשו גם הרדמה כללית. הרדמה זו תעשה כמובן על ידי רופא מורשה מטעם משרד הבריאות, מרדים ויבוצע יחד עם אחות חדר ניתוח. בשל דרישות הרישיון, טיפול זה מבוצע אף הוא רק במרפאות בודדות.

ולכן, כיוון שמדובר בחרדה לא הגיונית ולא רציונלית הפוגעת, בסופו של דבר באיכות חייו של הפציינט, המעדיף לסבול כאבים קשים על פני הטיפול הדנטלי, אני, כרופא, מאמין כי יש להיעזר בכל האמצעים הקיימים להקלת המצוקה הרגשית של הפציינט הסובל מדנטופוביה. על הרופא להפעיל, כמובן, את שיקול דעתו בהתאמת האמצעי המתאים לרמת החרדה הספציפית ולאופיו של המטופל. לאלו החוששים מטיפול תרופתי ובעלי רמת חרדה קלה יחסית, ניתן להתאים טיפול פסיכולוגי רלוונטי, ולאחרים, שהטיפול הפסיכולוגי בהם כשל, כיוון שהם פחות “מתחברים” אליו מסיבות שונות, כדאי יהיה להתאים טיפול תרופתי, שוב, בהתאם לרמת החרדה ממנה הם סובלים.

Choose Language
מרפאת שיניים דוקטור יוסי פיש
לטיפול שיניים מקצועי ומידע נוסף צרו איתנו קשר בטל' 052-333-0456 או שלחו הודעה בטופס

    התחל שיחת צ'אט
    צריך עזרה?
    היי, איך נוכל לעזור לך?
    Call Now Buttonלחצ/י להתייעצות חינם!