כתרים יהוו את הפתרון הרלוונטי כאשר השן קיימת אך פגומה ודורשת החלפה בכתר. פגם חמור הדורש כתר במקום שן יקרה כאשר החור גדול, בעת טיפול שורש, אם וכאשר לשן יש היסטוריה של ביצוע סתימות, ואם הרופא אבחן שלא צריך לעקור את השן. במקרים של פגמים אסתטיים כמו למשל שיניים קצרות מדי או מרווחות מדי אפשר לבצע את תיקון הפגם על ידי כתרים. ישנם מקרים שהשניים שחוקות לגמרי עקב תופעה הנקראת ברוקסיזם או גריינדינג (bruxism or grinding), נבצע הרמת מנשך או הרמת גובה על ידי כתרים. כדי למנוע את המשך השחיקה יש לבצע סד לילה. גשרים בשיניים, לעומת זאת, נדרשים רק כאשר יש חוסר שיניים.

מקרה השני הוא כאשר הוחלט לא להתקין שתל וזאת לאחר שהרופא בחן את חלל הפה ומצא שאזור הטיפול הספציפי בו התרחשה העקירה הוא אזור עם שיניים ללא סתימות. במצב כזה יעדיף הרופא גשר מודבק שיחסוך את הטרחה הפיזית והכלכלית שבטיפול הכולל שתלים, ובהינתן שהשיניים אכן בריאות וחזקות, יהיה זה גשר חזק ואיכותי ביותר. במידה ומצב דומה יתרחש בשיניים הקדמיות, יבחר הרופא בגשר מרילנד. גשר מרילנד הוא גשר דק המיועד להדבקה באזור המנשך הקדמי בלבד, ללא הצורך בשתל.